האם מומלץ לבצע סקירת מערכות מוקדמת ? 

היתרון בביצוע סקירה מוקדמת הוא בכך שניתן לגלות בשלב מוקדם של ההיריון את קיומו של מום אנטומי בעובר ואז סיום ההיריון הוא קל יותר לביצוע. 

סקירה מאוחרת מורחבת היא בדיקה משלימה לסקירה המוקדמת, ניתן בבדיקה זו לזהות מומים שיכולים להתפתח אחרי מועד הסקירה המוקדמת.

מה כוללת סקירת מערכות ?

•  מבני חדרי המוח, המוח הקטן, זיהוי החיבור בין אונות המוח ומבנה הגולגולת

•  ארובות עיניים, עדשות, שפתיים, אף, עורף

•  זיהוי 4 מדורי הלב ומוצא כלי הדם הגדולים

•  קו הסרעפת, עמוד שידרה

•  קיבה, כיס מרה, כליות, שלפוחית שתן, 

•  מיקום השרשת חבל הטבור, מספר כלי דם בחבל הטבור

•  עצמות ארוכות של הידיים והרגליים

•  כפות רגליים וידיים
•  מין העובר 

האם ניתן לזהות 100% מהמומים ?

יכולת הבדיקה לזהות מומים מולדים הוא גבוה יחסית לבדיקה הבסיסית המבוצעת בקופות החולים, אולם אין הבדיקה מזהה 100% מהמומים. לפי דיווחים בספרות ממרכזים רפואים שלישוניים שיעור זיהוי מומים נע בסביבות 90% מהמומים הגדולים.

בדיקה זו אינה מאבחנת מומים כרומוזומלים/גנטים כמו תסמונת דאון וזאת מאחר שרק כ50% מהעוברים עם תסמונת דאון מציגים ממצא אנטומי חריג. אם זאת לעתים ניתן למצוא סימנים היכולים לכוון לביצוע בדיקת מי שפיר. סימנים אלו נקראים “סימנים רכים” ורק הימצאות של 2 או יותר סימנים יכוונו לביצוע בדיקת מי שפיר. הסימנים השכיחים: הרחבת חדרי מוח, כורואיד פלקסוס ציסט, נקודה אקוגנית בלב העובר (איבדה לחלוטין מחשיבות), עצם ירך וזרוע קצרות, הרחבת אגני כליות.

יש לזכור כי ממצאי הבדיקה נכונים ליום הבדיקה וייתכן התפתחות מאוחרת יותר של מום או מחלה אימהית ו/או עוברית לאחר ביצוע הבדיקה. כמו כן הבדיקה אינה יכולה לזהות התפתחות שכלית או מוטורית לא תקינה בעוברים הנבדקים.