הסיבות לניתוח קיסרי

•  אי התאמה בין ראש העובר לאגן – חשד לאי-התאמה בין ראש העובר לאגן מתעורר במצבים שבהם קיימים צירים סדירים בעצמה טובה, ולמרות זאת אין התקדמות סבירה בירידת הראש. ברוב המקרים לא ניתן לנבא אי-התאמה שכזו לפני הופעת צירי הלידה. כאשר ישנה פתיחה מלאה של צוואר-הרחם וראש העובר נותר גבוה באגן, אז מתקיים חוסר התאמה בין הראש לאגן ויתבצע ניתוח קיסרי. אין ספק שזוהי חוויה מתסכלת, לעבור את תהליך הלידה הארוך והמכאיב ולסיימו בניתוח קיסרי. לאחרונה נכנס השימוש באולטרסאונד בלידה שלעתים יכול לחזות מראש מצב זה.
•  שני ניתוחים קיסרים קודמים או ניתוחים קודמים ברחם עם חדירה לרירית הרחם – אחרי ניתוח קיסרי אחד ניתן בתנאים מסוימים לאפשר לידה רגילה. אחרי 2 ניתוחים ההמלצה היא ניתוח קיסרי עקב החשש מפתיחה של הצלקת הניתוחית במהלך הלידה.
•  מנח עובר שאינו ראש (רחבי, עכוז) עובר השוכב לרוחב הרחם אינו יכול להיוולד בלידה רגילה וגם כאשר העובר נמצא במצג עכוז מקובל כיום שניתוח קיסרי בטוח יותר לעובר.
•  חשד לסבל עוברי – יכול לנבוע מסיבות רבות כמו הפרדות מוקדמת של השלייה וצניחת חבל טבור.
•  הריון תאומים כשהראשון במנח עכוז או כל הריון מעל שני עוברים.
•  עובר גדול – אם ישנה הערכה שמשקל העובר שוקל יותר מ – 4.5 ק”ג (או יותר מ – 4 ק”ג אצל אם הסובלת מסוכרת הריונית), קיימת המלצה ליילד בניתוח קיסרי.
•  שליית פתח – כאשר השלייה ממוקמת באזור צוואר הרחם וחוסמת את פתח היציאה של העובר.שליית פתח יכולה לגרום לדימום ועקב כך ללידה מוקדמת. 

מהלך הניתוח

הרדמה –  בד”כ מבוצע ניתוח קיסרי בהרדמה איזורית (אפידורלית או ספינלית דרך עמוד השדרה) או כללית (הדורשת הנשמה – צנרור קנה הנשימה). אם הצורך בניתוח יתעורר תוך כדי תהליך הלידה והאישה כבר עם הרדמה אפידוראלית, ניתן אז ברוב המקרים להסתפק בהרדמה זו. בניתוח קיסרי מוזמן (אלקטיבי) ההרדמה המומלצת ברוב המקרים תהיה איזורית הכרוכה בשיעור סיבוכים נמוך יותר בהשוואה להרדמה כללית ומאפשרת לאם (ובמקרים מסוימים לבן זוגה) לראות את התינוק מיד בלידתו. 

במצבי חירום בדרך כלל תבוצע הרדמה כללית שהיא מהירה יותר. 

הניתוח הקיסרי מבוצע בדרך כלל בחתך רחבי בבטן תחתונה מעל קו שיער הערווה. חתך זה פופלארי משום נזקו האסתטי המזערי אם כי ריפוי אסתטי של הצלקת הוא אינדיבידואלי ותלוי בתגובה של הגוף לריפוי.יתרון נוסף של החתך הרוחבי בבטן תחתונה הוא העובדה שהוא גורם לפחות כאב, וריפויו מהיר יותר בהשוואה לחתך האורכי מתחת לטבור אותו נהוג היה לבצע בעבר. ברוב המקרים גם החתך ברחם רוחבי תחתון. לאחר פתיחת דופן הבטן והרחם יחלץ המנתח את העובר ויוציאו אל אויר העולם. התינוק נמסר לטיפולו של רופא הילידים או המילדת. בזמן זה, מפריד הרופא המנתח את השלייה מחלל הרחם. כדי לסייע להתכווצות הרחם נהוג להזריק לווריד פיטוצין לשם הגברת כווץ הרחם. סגירת דופן הרחם והבטן נעשית באמצעות תפרים, שיספגו במהלך תהליך ההחלמה. העור נסגר באמצעות חוטים נמסים או דבק ביולוגי ללא צורך להוציא תפרים כלל.

אחרי הניתוח היולדת מועברת לחדר התאוששות למספר שעות, שם נמדדים לחץ דם, דופק, כמות הדימום התכווצות הרחם. אחרי כשעתיים היולדת מועברת למחלקת יולדות. כ 6 שעות אחרי הניתוח מוצא הצנתר (קטטר) משלפוחית השתן והאחיות יעזרו ליולדת לרדת מהמיטה ולשבת על כורסא. אפשר להתחיל בשתיית נוזלים לא מוגזים. הניוד המהיר חשוב על מנת למנוע סיבוכים שלאחר ניתוח, כגון קרישי דם ברגליים וזיהומים ריאתיים. 

ביומיים הראשונים לאחר הניתוח פעילות המעיים הינה איטית מהרגיל ומשום כך האכילה תעשה בצורה הדרגתית. ליציאה ראשונה נעזרים בדרך כלל, בחוקן, משלשלים קלים או במיצים טבעיים. בימים ה-2 וה-3 לאחר הניתוח ייתכנו כאבים חזקים יותר בבטן. כאבים אלו נגרמים מאחר ומערכת העיכול חוזרת ל”עבוד”.

הסיבוכים האפשריים בניתוח קיסרי: 

ניתוח קיסרי נחשב כניתוח בטוח יחסית אולם שיעור הסיבוכים מעט גדול יותר בהשוואה ללידה רגילה מוצלחת. 

• זיהום הרחם או הצלקת מלווה בעליית חום.
• זיהום בדרכי השתן
• איבוד דם ואנמיה
• פגיעה, קרע באיברים סמוכים לרחם כמו שלפוחית השתן, שופכנים ומעיים.
• דלקת ריאות – בעיקר בהרדמה כללית
• קרישי דם בגפיים ובאגן ותסחיף ריאתי
• גם בעובר יתכנו פגיעות בעת חילוצו – חתכים, שברים בעצמות.

יש לזכור שבניתוחים הבאים יכולים להיות יותר סיבוכים:

• בניתוח חוזר ייתכנו הידבקויות בבטן שיגרמו לקושי טכני רב יותר ומכך ליותר סיבוכים בניתוח החוזר. 
• נשים שעברו ניתוח אחד ואחריו מנסות לידה רגילה, גם להן יותר סיבוכים לעומת נשים שילדו בלידה ראשונה רגילה.

לידה לאחר ניתוח קיסרי

אחרי ניתוח קיסרי אחד בדרך כלל במידה והיולדת מעונינת בלידה רגילה מאפשרים זאת, בתנאי שתנאי הלידה הנוכחית וסיכויה נראים טובים. בין 60% ל80% מהיולדות שעברו ניתוח קיסרי בלידה הראשונה ילדו אח”כ בלידה רגילה. סיכויי ההצלחה תלויים בסיבה לניתוח הקודם, למשל יולדת שנותחה עקב עובר במצג עכוז בהריון הקודם יש סיכוי טוב יותר ללידה רגילה- בהשוואה ליולדת שעברה ניתוח קודם עקב חשד לאגן צר. ליולדות המנסות לידה רגילה אחרי ניתוח יש סיכון יתר בכך שלעתים רחוקות ייתכן קרע של צלקת הניתוח על הרחם דבר היכול להביא לדימום ולעתים לסבל עוברי. 

השיטות לביצוע זירוז לידה ביולדת לאחר ניתוח קיסרי הנן מוגבלות ולכן אם לא תתפתח לידה במועד, סיכוי רב יותר לניתוח חוזר.

אחרי שני ניתוחים קיסריים מקובל ברוב המרכזים הרפואיים ביצוע ניתוח קיסרי.

אין כיום כל הגבלה באשר למספר הניתוחים הקיסריים שאפשר לבצע באישה, אולם תיתכן עליה בסיבוכים האימהיים בניתוחים חוזרים וזאת בעיקר בגלל הידבקויות תוך בטניות ועקב סיבוכים הקשורים לשליה נעוצה.