כדי שיהיה הריון צריך להיות מפגש בין תא זרע לבין תא הביצית. הביצית מתפתחת בשחלות של האישה, ופעם בחודש, לאחר הביוץ, הביצית נפגשת עם תא הזרע בחצוצרה. מיליוני תאי זרע מופרשים לנרתיק במגע מיני ובתנועה מהירה מגיע אל החצוצרה כדי להפרות את הביצית. הביצית יכולה להיות מופרית במשך 12 עד 24 שעות מהביוץ ואילו הזרע יכול להמתין לביצית במערכת המין של האישה 48 עד 72 שעות. באישה עם מחזור סדיר, הביוץ מתרחש כ- 14 יום לפני הדימום הווסתי. במחזור המופיע כל 28 יום, הביוץ יתרחש סביב היום ה- 14 ובמחזור המופיע כל 30 יום, סביב היום ה- 16. אולם זהו חישוב ממוצע ולכן כדאי לקיים יחסים לפחות פעם ביום. תדירות גבוהה יותר של יחסים אינה פוגמת באיכות הזרע ובסיכוי להרות.

  אי פוריות מוגדרת כאשר בני הזוג מקיימים יחסי מין מלאים וסדירים ללא אמצעי מניעה במשך חצי והאישה לא הרתה. הסיכוי להריון לאחר חודש אחד של יחסי מין סדירים וללא אמצעי מניעה הוא כ- 25 אחוזים. לאחר שנה שלמה הסיכוי הוא 85 אחוזים. מכאן ש- 15 אחוזים מהזוגות עונים להגדרה של אי פוריות. אי פוריות היא הגדרה בלבד, ואין זה אומר שאפסו הסיכויים להריון או לידה ספונטניים. כמובן שכשיש בעיה ידועה מראש כמו מחזור לא סדיר או בעיה ידועה בזרע יש לפנות ליעוץ ובכלל לכל זוג מומלץ להיבדק על ידי רופא נשים לפני הניסיון להרות (ובנוסף מומלץ ליטול חומצה פולית 3 חודשים לפני ההריון).

הסיבות לאי פוריות קשורות לבעיה בזרע בשליש מהמקרים, בעיה זו קלה לבדיקה ולכן משמשת בהרבה מקרים בתחילת הברור. בעיות שקשורות לאישה יכולות להיות בעיות ביוץ או בעיות של חסימה בחצוצרות. . אצל 10 עד 15 אחוזים מהזוגות אין הסבר לבעיה. לגיל האישה יש תפקיד מכריע בסיכוי להרות. הביציות בשחלות של האישה נוצרות במהלך החיים העובריים, כאשר היא עוד הייתה עובר ברחם אמה ולא נוצרות ביציות חדשות לאחר מכן. זה. מאחר שכמות הביציות בשחלות היא מוגבלת, וטיבן יורד עם השנים, ככל שהניסיונות להרות יתאחרו, כך הסיכוי להצליח ירד. לאור השפעת גיל האישה יקיימת המלצה לנשים מעל גיל 35 שלא מתכננות הריון כדאי לבצע הליך של הקפאת ביציות.

אם בני הזוג ניסו להרות ללא הצלחה, כדאי לפנות לרופא הנשים המטפל על מנת שימליץ על בירור פוריות או יפנה לרופא המומחה בפוריות לשם ביצוע הבירור. הרופא יברר היסטוריה רפואית כללית וכן ספציפית לבעיות פוריות של בני הזוג. לאחר מכן יבצע בדיקה גופנית של אברי המין של האישה וייתכן גם של הגבר. יש להתאים את הבדיקות לכל זוג בהתאם למאפיינים האישיים של כל זוג בנפרד. עם זאת סביר שהרופא יבקש מספר בדיקות ראשוניות:

•  ספירת זרע של בן הזוג – הגבר יתבקש לתת זרע לבדיקה במעבדה. את הזרע הוא יתבקש לתת באוננות לתוך מיכל פלסטיק אותו ניתן לקבל במכון בן מבוצעת הבדיקה. מתן הזרע יכול להתבצע בבית בתנאים נעימים יותר מאשר במרפאה. את הזרע יש להביא בתוך שעה למעבדה (יש לברר את מיקום המעבדה במקום מגוריכם ולהצטייד בטופס הפנייה מהרופא). מומלץ שלא להשתמש בחומרי סיכה היכולים לפגוע בזרע (כמו סבון למשל). בעבר היו מבקשים להתנזר ממגע מיני מספר ימים טרם מתן הזרע לבדיקה. הנושא נתון למחלוקת כיום, ורצוי לברר מהן ההוראות באותה מעבדה אליה תביאו את הזרע.במעבדה יבדקו את הזרע לפי מספר מרכיבים כולל: נפח הנוזל, צבע, ריח, מספר תאי הזרע, התנועה של תאי הזרע, הצורה שלהם ומאפיינים ביוכימיים. התשובה תגיע לרופא המטפל אשר ייתן את הייעוץ לגבי התשובה. לכל גבר יש תנועתיות באיכות הזרע עם עליות וירידות וייתכן שהבדיקה תבוצע מספר פעמים. גברים מהמגזר החרדי אשר הרב אוסר עליהם לבצע ספירת זרע באוננות, יכולים להסתייע בקונדום הילכתי.
•  בדיקת הורמונים לבת הזוג – במידת הצורך ובמידה ולאישה אין מחזור סדיר היא תתבקש לבצע בדיקת דם להורמונים הקשורים במחזור הווסתי וכן הורמונים הקשורים בבלוטת התריס ובהפרשת חלב מהשדיים. את הבדיקה יש לבצע בין היום השני ליום הרביעי לדימום הוסתי כאשר היום הראשון לדימום נחשב יום מספר 1. יש לבצ  את בדיקת הדם לאחר שעתיים עירנות לפחות. ייתכן שיהיה צורך בבדיקת דם נוספת כשבוע לפני הדימום הווסתי, כדי לבדוק האם חל ביוץ.
•  בדיקת אולטרה סאונד – לבדיקת אברי המין הפנימיים כולל הרחם, רירית הרחם והשחלות. רצוי לבצע את הבדיקה לקראת הביוץ כדי לבדוק האם יש זקיק המתפתח באחת השחלות.
•  צילום רחם – בודק אם יש חסימה בחצוצרות ובעקבות כך אי פוריות על רקע מכני. צילום הרחם נעשה לאחר תום הדימום הווסתי. יש להקפיד לא לקיים יחסים מיום קבלת המחזור ועד יום הצילום. נעשה במכון רנטגן בעזרת רופא נשים ורופא רנטגנולוג. לפני הצילום יוחדר קטטר דק דרך צוואר הרחם לחלל הרחם דרכו יוזרק חומר ניגודי המכיל יוד. פיזור החומר בחלל הרחם, בחצוצרות ובחלל האגן יתועד בצילום רנטגן. את הפענוח של הצילום ואת הצילומים עצמם יש להביא לרופא המטפל לייעוץ. החדרת נוזל השיקוף נעשית באמצעות צינורית דקה מפלסטיק ועל כן הפעולה כמעט ולא כואבת. צילום רחם עלול לגרום דלקת באגן. לפיכך יש הממליצים על טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום כזה. לא יבוצע צילום בחשד דלקת פעילה באגן. מאחר שנעשה שימוש בחומר המכיל יוד, יש ליידע את הצוות מראש בכל מקרה של חשד לאלרגיה ליוד.
•  בדיקות להימצאות נגיפים לשני בני הזוג – כפי שתואר בסעיף היערכות לפני הריון.
•  בדיקות נוספות – ייתכן שהרופא יבקש בדיקות נוספות על מנת להשלים את הבירור של הסיבה לאי פריון.

טיפול

טבליות איקקלומין מיועדות בד”כ לנשים שאין להם ביוץ או מחזורים מרוחקים אחד מהשני. זריקות הורמנליות מעודדות צמיחת זקיקים בשחלות והבשלת ביציות. 

הפריה חוץ גופית מיועדת לזוגות עם בעיה בזרע, חסימה בחצוצרות של האישה , מצבים שיש מחלה גנטית וגם בזוגות שלא הצליחו להרות למרות כל הטיפולים.

איקקלומין – איקקלומין נקרא גם קלומיד או קלומיפן ציטרט. הטיפול ניתן כאשר הביוץ נדיר או שאינו קיים כלל. גם זוגות עם אי פוריות על רקע בלתי מוסבר, או כאשר קיימת ירידה קלה בספירת הזרע ניתן לתת טיפול באיקקלומין. התרופה ניתנת בטבליות לבליעה. מטרת הטיפול היא להעלות את הסיכוי לביוץ. ייתכן שיערך מעקב אולטרה סאונד אחר הזקיקים המתפתחים בשחלות ואחר עובי רירית הרחם. אם רירית הרחם תהיה דקה מידי, ייתכן שיוסיפו תכשיר הורמונלי אסטרוגני על מנת לשפר את רירית הרחם. כאשר הזקיקים יהיו מפותחים (סביב קוטר של 20 מ”מ קוטר כל אחד), ייתכן שהרופא ימליץ על זריקה להשראת ביוץ. הזריקה ניתנת על מנת לתזמן בצורה מיטבית את מפגש הזרע עם ביצית. מאחר שידוע כי הביוץ יתרחש בין 36 ל- 42 שעות לאחר מתן הזריקה, ניתן לתזמן היטב את מפגש הזרע עם הביצית. בהתאם לנתוני הזרע, הרופא ימליץ האם לקיים יחסי מין רגילים ומלאים ובאיזה מועד, או שיש צורך לבצע הזרעה תוך רחמית. הזרעה תוך רחמית מתבצעת לאחר שהגבר נותן זרע למעבדה, שם שוטפים את הזרע ואוספים את אוכלוסיית תאי הזרע עם התנועה הטובה ביותר. את אלה הרופא יזריק ישירות לרחם של האישה בעזרת צינורית דקה וגמישה. הפעולה אינה כואבת. תופעות לוואי אפשריות: גלי חום, כאבים נפיחות ורגישות בבטן, בחילות והקאות, רגישות בשדיים, כאבי ראש והפרעות בראיה, יובש ואובדן שיער. בדרך כלל הן חולפות תוך 14 יום. שיעור ההריונות מרובי עוברים בטיפול באיקקלומין הוא חמישה אחוזים. אין עלייה בשיעור ההפלות. אין הבדל במומים ובהישרדות הילודים לעומת האוכלוסייה הכללית. אם כל הבירור תקין והאישה לא הרתה בתוך שלושה עד ששה מחזורים יש לעבור לטיפול אחר.

זריקות הורמונליות – מעודדות צמיחת זקיקים בשחלות והבשלת ביציות. יש שני סוגים של תכשירים הורמונליים כאלה: סוג אחד מופק על ידי זיקוק של החומר משתן של נשים לאחר גיל המעבר, והסוג השני מיוצר בשיטות של הנדסה גנטית. בשתי השיטות, החומר יעיל רק בהזרקה את הזריקות אפשר ורצוי לבצע לבד (הדרכה לכך ניתן לקבל על ידי האחות במרפאה לבריאות האישה). מעקב אחר התפתחות הזקיקים בשחלה ועובי רירית הרחם ייעשה באולטרה סאונד, כן תערכנה בדיקות דם למעקב אחר עליית רמת האסטרוגן. בגודל זקיקים רצוי תינתן זריקה להשראת ביוץ וינתן אור ירוק ליחסי מין מתוזמנים או הזרעה תוך רחמית. שיעור ההריונות מרובי עוברים – עשרה אחוזים. שיעור ההפלות כ- 20 אחוזים. אין הבדל במומים ובהישרדות הילודים לעומת האוכלוסייה הכללית. אם כל הבירור תקין והאישה לא הרתה בתוך שלושה עד ששה מחזורים יש לעבור לטיפול אחר. תופעת לוואי של הטיפול הינה גירוי יתר של השחלות, המתבטא במקרים הקלים בנפיחות של הבטן, צבירת נוזלים, מעט מחושי בטן. במקרים הקשים יש כאבי בטן חזקים, נפיחות רבה של הבטן, קושי בנשימה, מיעוט מתן שתן, הרגשה כללית רעה, בחילות והקאות. בהופעת כל אחד מהסימנים הללו, יש לפנות לרופא המטפל או לבדיקה בחדר מיון גינקולוגי. ברוב המקרים האישה תידרש להיות במעקב בלבד, אך בחלק מהמקרים יידרש אשפוז.